פסק-דין בתיק ת"א 7077/05

1.         התובע הגיש בתיק דנן תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו באירוע התחשמלות שהתרחש ביום 24.3.02 בשעות אחר הצהריים. במקורה הוגשה התביעה גם כנגד עיריית ירושלים, אך התביעה נגד נתבעת זו נדחתה בהסכמה ביום 11.9.05 (עמ' 3 לפרוטוקול).

על פי האמור בכתב התביעה, כאשר התובע עשה דרכו ברגל באזור התעשייה עטרות וכאשר חלף ליד עמוד חשמל מס' 7311X "התחשמל ועף באוויר" (סעיף 3 לכתב התביעה).

נטען עוד, כי כתוצאה מהתאונה הנ"ל נגרמו לתובע נזקי גוף ונכותו עומדת על 100 אחוז. בחוות דעת רפואית שצורפה לכתב התביעה נקבע על ידי ד"ר מיכאל לבני כי עקב שברים מרוסקים של חוליות 1L - 9T עם רסיסים בתעלת השדרה סובל התובע מפרפלגיה מלאה בגובה גבי-מותני ושיתוק רפה של הגפיים התחתונות.

2.         אחריות הנתבעת, על פי האמור בכתב התביעה, מבוססת על היותה הבעלים של "דבר מסוכן" שגרם לפגיעה בתובע. לטענת התובע, עקב היות הנתבעת הבעלים כאמור, מוטל על שכמה נטל הראיה להראות כי האירוע לא נגרם עקב רשלנותה (סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

בנוסף ולחלופין נטען בסעיף 18 לכתב התביעה, כי הנתבעת התרשלה, בין היתר, מכיוון שהפרה חובתה לדאוג למקום מעבר בטוח להולכי רגל ולא נקטה בפעולות הנדרשות למניעת תאונות על אף שהיתה מודעת לסיכון הטמון בעמוד חשמל מהסוג שלידו חלף התובע.

3.         נקבע, כי תחילה תיבחן אחריות הנתבעת לנזקי התובע. בגדר הדיון בסוגיה זו נשמעו עדויותיהם של התובע ושל עד התביעה דאהר אבו-חאלד (להלן - " דאהר"). מטעם הנתבעת העיד מר דורון יצקן (להלן - " דורון"), שהוא משגיח במחלקת התפעול במחוז ירושלים של הנתבעת. לאחר שמיעת העדויות סיכמו באי כוח הצדדים בעל-פה את טענותיהם.

4.         על יסוד הראיות המונחות לפני מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות. גירסת התובע אינה אמינה ואינה הגיונית והגירסה שהוצעה על ידי הנתבעת, לפיה התאונה אירעה כתוצאה מכך שהתובע טיפס על עמוד החשמל, סבירה יותר מהגירסאות האחרות.

5.         התובע העיד, כי אינו יודע מה אירע לו. כל שהתובע זוכר הוא שצעד באיזור עטרות על מנת להוציא רכב ממוסך לאחר שתיקונו הסתיים. אגב, בהודעה שמסר התובע לחוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי, הוצגה סיבה שונה למעשיו בעטרות (פגישה שקבע עם מעסיקו). כפי שיפורט להלן, זו רק אחת הסתירות שבין עדות התובע בבית המשפט לבין נתונים שנמסרו על ידו לגורמים שונים לפני מועד מתן העדות.

התובע העיד, כי בשלב מסוים "קיבל מכה" ומאותו רגע אינו זוכר דבר, עד לאחר שהתעורר בבית החולים ונאמר לו את שאירע עימו. לגירסת התובע, אין הוא זוכר כיצד הגיע לבית החולים, שכן איבד את הכרתו: "אני לא זוכר איך הגעתי [לבית החולים] ואיך הלכתי ומה קרה אני לא יודע" (עמ' 7, ש' 19 לפרוטוקול).

יצוין, כי התובע שלל את האפשרות שקודם לפגיעה הוא טיפס על עמוד החשמל, וכשנשאל בחקירה ראשית על כך השיב: "אני קודם כל נהג משאית ולא חשמלאי ולאן אני אקח את החשמל?" (עמ' 6, ש' 5 לפרוטוקול).

מדובר בתשובה "מתחכמת", המאפיינת את עדותו של התובע, שתחת להשיב ישירות ובפשטות לשאלות שנשאל, בחר להתפלמס עם השואל. כך, לדוגמה, כשנשאל אם הוא מודע לסכנות שבעמוד חשמל השיב: "אני לא יכול לתת לך עצה או משהו על עמוד חשמל. תשאל אותי על דברים במסגרת העבודה שלי ואז אוכל להשיב" (עמ' 6, ש' 14-15 לפרוטוקול).

עוד יודגש, כי בעדותו שלל התובע את האפשרות שהיה מודע לכך שנפל מגובה או שהועף באוויר (ראו למשל בעמ' 16 ש' 13 לפרוטוקול: "אני הייתי הולך בכביש ולא זוכר. איך ראיתי את עצמי שאני עף באוויר?"). למעשה, התובע לא היה יכול למסור כל פרט על אירוע התאונה, ואין בעדותו כל נתון שיכול לקשור בין מה שאירע לו לבין עמוד החשמל.

מדברי התובע עולה, כי לא היה כל מגע בינו לבין עמוד החשמל, וודאי שלא מגע יזום על-ידו. התובע גם שלל את האפשרות שנשען על העמוד, אפשרות שהועלתה במכתב ששלח לחברת החשמל בא כוחו הקודם, עו"ד אשרף עדווי, בו נאמר שהתובע קיבל מכת חשמל "והוטח לאוויר זאת לאחר שנשען על עמוד חשמל..." (מכתב זה צורף לכתב התביעה, ותשובת התובע בענן זה מצויה בעמ' 16, ש' 3-6 לפרוטוקול). בפי התובע לא היה כל הסבר כיצד עו"ד עדווי ידע לרשום במכתב האמור כי התובע נשען על העמוד.

אכן, נראה כי אין מחלוקת של ממש כי התובע התחשמל, בהתחשב בכוויות שהיו על גופו ובהתחשב בעדות עד ההגנה דורון, כפי שתפורט בהמשך. הגם שנושא הנזק לא נבחן, סביר גם שלא תהיה מחלוקת של ממש באשר לנזקים שנגרמו לעמוד השדרה של התובע, שמתאימים לנפילה מגובה. ואולם, מעבר לאופיים של נזקי הגוף שנגרמו לתובע, המצביעים על אפשרות סבירה של התחשמלות ונפילה מגובה, לא הובא מטעם התובע כל הסבר כיצד קרה הדבר. אין זה מדרכם של הולכי רגל החולפים ליד עמוד חשמל להתחשמל לפתע, מה גם שהפגיעות הקשות בעמוד השדרה של התובע מצביעות על כך שהתובע נחבט כתוצאה מנפילה מגובה. כאמור, אין בפי התובע הסבר למצב זה, שלא היה יכול להיגרם אלמלא נפל או, כאמור בכתב התביעה, "עף באוויר".

נמצא, כי גירסת התובע שנשמעה בבית המשפט, מתוכה, מעוררת קשיים רבים ואינה מאפשרת לקבוע כל ממצא שהוא באשר לאופן התרחשות הנזק, ולוא בקווים כלליים בלבד. במצב זה כלל לא קמה חובה על הנתבעת להוכיח העדר התרשלות, כפי שהוסבר בפסיקה אשר תפורט בהמשך. הקשיים רק מתגברים כאשר מעומתת הגירסה המצויה בעדות התובע עם נתונים אחרים העולים מחומר הראיות.

6.         עדות התובע, לפיה איבד את הכרתו מיד כשנפגע ועד שהתעורר בבית החולים, סותרת את מה שעולה ממסמכים רפואיים שהתובע עצמו צרף לכתב תביעתו. התובע, אשר עומת בחקירה נגדית עם האמור במסמכים הנ"ל, לא מסר כל הסבר סביר לרשום שם.

מהמסמכים הנ"ל עולה, כי התובע הובא תחילה לבית החולים הדסה הר-הצופים ומשם הועבר, עוד באותו היום, לבית החולים הדסה עין כרם. נאמן לשיטתו, התובע העיד כי כלל אינו זוכר שתחילה הובא לבית החולים בהר-הצופים וגם אינו זוכר את העברתו לבית החולים בעין-כרם.

בגיליון שחרור התובע מחדר המיון בבית החולים הדסה הר-הצופים (מוצג נ/1) נרשם, כי התובע: "קיבל מכת חשמל מזרם 3 פאזות ... ונפל מגובה. לא ידוע בדיוק איך נפל ואיפה נחבל. בהכרה מלאה, מעט בהלם, מתלונן על כאבים בבית החזה, כאבים באיזור הכוויה".

נמצא, כי התובע היה בהכרה מלאה ואף התלונן על כאבים. גם נתוני האירוע הרשומים במסמך הנ"ל מצביעים על כך שנמסרה לצוות הרפואי גירסה על נסיבות אירוע התאונה, ובכללה פגיעה מזרם תלת-פאזי ונפילה מגובה.